מַתְנִיתִין דְּלָא כְרִבִּי יוֹסֵי. דְּתַנֵּי מְחַלְלִין מַעֲשֵׂר שֵׁינִי עַל אַסֵּימוֹן דִּבְרֵי רִבִּי דּוֹסָא וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי דוֹסָא. וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף דָּבָר שֶׁהוּא נִצְרָר מֵחֲבֵירוֹ וְיֵשׁ לוֹ צוּרָה וְיוֹצֵא עַל גַּב צוּרָתוֹ. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵי מְחַלְלִין מַעֲשֵׂר עַל לִיטְרָא שֶּׁלְכֶּסֶף. אִילּוּ אָמַר כֶּסֶף הֲוִינָן אָֽמְרִין כְּשֵׁם שֶׁאָמַר כֶּסֶף כָּךְ אָמַר זָהָב. אִילּוּ אָמַר כֶּסֶף הֲוִינָן מָרִין לְהוֹצִיא שִׁבְרֵי קְעָרוֹת וּמִתַּמְחוּיִין הֲוֵי מֵהֶן לִיטְרָא שֶּׁלְכֶּסֶף.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הוי מהן ליטרא של כסף על אסימון. כלומר הוי דנקטינן אליבא דר' דוסאן דהך ליטרא של כסף הוא כמו על אסימון דכשם דס''ל דמחללין על אסימון כך מחללין על לשון של כסף. ליטרא לאו דוקא הוא אלא שהיו נוהגין לצקת לשונות של כסף ליטרא וליטרא:
אילו אמר. כלומר ועוד אילו אמר ליטרא כסף ה''א דלהוציא שברי קערות ותמחוין וכלומר שברי כלי כסף דאין מחללין בהן להכי לא נקט אלא אסימון:
אילו אמר כסף. כלומר ולא תקשי דא''כ לישמע רבותא דאף בלשון של כסף מחללין דלא מצי למימר הכי דאילו אמר כסף הוינן אמרין דכשם שאמר כסף כך אמר זהב וכלומר דה''א דכסף לאו דוקא קאמר דאי מרבינן מן וצרת לכל דבר הנצרר ביד אף כסף דכתיב לאו דוקא הוא:
דברי ר' דוסא. לדברי ר' דוסא מחללין מעשר ג''כ על ליטרא של כסף שאינו עשוי כמטבע דלרבות כל דבר שנצרר ביד קאמר:
ויש לו צורה. זה אליבא דרבנן והיה צ''ל ומ''ט דרבנן ויש לפרש לפי גי' הספר דה''ק כל שהוא נצרר מחבירו וכן אם יש לו צורה וכו' כלומר דמרבה כל דבר שנצרר כמו אם יש לו צורה ויוצא ע''ג צורתו:
מאי טעמא דר' דוסא וצרת הכסף דבר שהוא נצרר מחבירו. כלומר כל דבר שהוא נצרר מחבירו בידו ואפי' אסימון:
מתני'. דקתני אין מחללין מע''ש על אסימון דלא כר' דוסא דתנינן בפ''ג דעדיות מחללין וכו' וכך שנויה הפלוגתא בתוספתא דמכלתין פ''ק:
רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי חַי לֹא שָׁחוּט. תַּמָּן תַּנִּינָן הַמְקַדֵּשׁ בְּחֶלְקוֹ מִקָּדְשֵׁי קָֽדָשִים וּבְקָדָשִׁים קַלִּין אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. אָמַר רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי רִבִּי יוּדָה יְלִיף כָּל הֶקְדֵּשׁ מִבְּכוֹר. מַה בְּכוֹר מְקַדְּשִׁין בּוֹ אֶת הָאִשָּׁה. אַף הַקֳּדָשִים מְקַדְּשִׁין בָּהֶן אֶת הָאִשָּׁה. רִבִּי מֵאִיר יְלִיף כָּל הַקָּדָשִׁים מִמַּעֲשֵׂר בְּהֵמָה. מַה מַעֲשֵׂר בְּהֵמָה אֵין מְקַדְּשִׁין בָּהֶן אֶת הָאִשָּׁה אַף כָּל הַקָּדָשִין אֵין מְקַדְּשִׁין בָּהֶן אֶת הָאִשָּׁה. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי תַּמָּן הוּא אָמַר בֵּין חַי בֵּין שָׁחוּט. וְהָכָא הוּא אוֹמֵר חַי וְלֹא שָׁחוּט. תַּמָּן בְּשֵׁם גַּרְמֵיהּ. וְהָכָא בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אֲפִילוּ תֵימַר כָּאן וְכָאן בְּשֵׁם גַּרְמֵיהּ. בִּמְקַדֵּשׁ בְּחַי וּבְרָאוּי לִיפּוֹל לוֹ וּלְאַחַר שְׁחִיטָה. 3b מַאי טַעֲמָא דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָךְ כַּחֲזֵה הַתְּנוּפָה. וּמַאי טַעֲמָא דְּרִבִּי יוּדָן בֶּן פָּזִי. יִהְיֶה לָךְ אֲפִילוּ לְאַחַר שְׁחִיטָה. מַה מְקַייֵם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי יִהְיֶה לָךְ. רִיבָה לוֹ הֲוָייָה אֲחֶרֶת שֶׁיְהֵא נֶאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ריבה לו הויה אחרת. דלא מקיש ליה כחזה ושוק של תודה שאינו נאכל אלא ליום ולילה אחד ומיהיה דריש דהוסיף לך הכתוב הויה אחרת שיהא נאכל כשלמים לשני ימים ולילה אחד:
ובשרם יהיה לך כחזה התנופה. בבכור שחוט כתיב מה חזה התנופה אין מקדשין בו דמשולחן גבוה קא זכו אף בשר בכור אין מקדשין בו לאחר שחיטה:
ר' יודה בן פזי וכו' חי לא שחוט. אבכור דקתני במתני' קאי דמוכרין אותו תמים חי ומקדשין בו את האשה דוקא כשהוא חי אבל לאחר שחיטה מכיון דמשולחן גבוה קא זכו אסור למכרו ולקדש בו את האשה דלאו ממונו מיקרי השתא:
תמן תנינן. בפ''ב דקידושין וגרסי' להאי סוגיא שם בהלכה ז' המקדש בחלקו שחלק עם אחיו הכהנים:
אינה מקודשת. וקאמר ר' יוחנן התם דהך רישא המקדש בחלקו במחלוקת דסיפא היא שנויה דפליגי שם ר''מ ור' יהודה במקדש במעשר שני וה''נ פליגי במקדש בחלקו דלר''מ אינה מקודשת ולר' יהודה מקודשת ומפרש ר' יודה בן פזי במאי דפליגי דר' יודה יליף כל הקדשים מבכור דמקדשין בו ור''מ יליף ממעשר בהמה דאין מקדשין בו:
מחלפה שיטתיה דר' יודה בן פזי. קשייא דידיה אדידיה דתמן הוא אומר בין חי בין שחוט דהא מדמפרש לפלוגתייהו וקאמר דר' יהודה יליף לה מבכור א''כ שמעת מינה דהבכור בין חי בין שחוט מקדשין בו דהא במתני' דקידושין המקדש בחלקו קתני והיינו לאחר שחיטה וילפת לה מבכור אלמא בכור אפי' לאחר שחיטה מקדשין בו והכא הוא אמר דמתני' דקתני הבכור מקדשין בו דוקא חי ולא שחוט:
תמן בשם גרמיה. משמיה דנפשיה קאמר והכא הא דקאמר לעיל בשם ר' יהושע בן לוי הוא:
אפי' תימר. ודחי לה דלא היא דאפ''ת דכאן וכאן משמיה דנפשיה קאמר ל''ק דמתני' דקידושין במקדש מחיים קמיירי ובחלקו הראוי ליפול בו ולאחר שחיטה ושפיר יליף לה ר' יהודה מבכור:
מה טעמא דר' יהושע בן לוי. דאין מקדשין בבכור אלא חי:
ומאי טעמא דר' יודה בן פזי. לשינויא קמא דפליג אדריב''ל וס''ל דאפי' לאחר שחיטה מקדשין בו משום דכתיב יהיה לך והדר זימנא אחרינא לך יהיה ריבה הכתוב אפי' לאחר שחיטה יהיה שלך אף לקדש בו:
עַל אַסֵּימוֹן. הַכֹּל מוֹדִין שֶׁאֵין מְחַלֲלִין אוֹתוֹ עַל הַמָּעוֹת הַנְּתוּנוֹת לָאוֹלִייָר. הָדָא דְתֵימַר כְּדֶרֶךְ שֶׁהֵן יָפִין אֵצֶל הָאוֹלִייָר. אֲבָל כְּדֶרֶךְ שֶׁהֵן יָפִין אֵצֶל הַתֵּירְמַסָּר מְחַלֵּל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אבל בדרך שהן יפין על התורמסר מחלל. כלומר אבל אם יפין הן אצל החלפן שנוטל אותן ונותן בשביל מעות וכפי הערך שהן יפין אצלו מחלל עליהן תורמסר מלשון לא מחמיסין ולא מתורמסין המוזכר בריש פ''ב דכתובות ופי' בערוך תורמסין הן אלו שמסרסין ומחליפין דבריהם א''נ תורמסר המוכר את התורמסין ומשום שדרכו ליטול אף פרוטות קטנות בשביל התורמס שמוכרו על יד על יד וכפי מה ששוין אצלו מחלל עליהן:
הדא דתימר דוקא בדרך שהן יפין אצל האולייר. והיינו כפי שהאולייר מחשב אותן שאינו נוטלן אלא לסימן ואינן יפין אלא לו בלבד:
הנתונות לאולייר. לבעל המרחץ והכי קתני לה בתוספתא שם אבל פרוטות קטנות הנתונות לסימן במרחץ הכל שוין שאין מחללין עליהן:
מַטְבֵּעַ שֶׁנִּפְסָל וְהַמַּלְכוּת מְקַבְּלָתוֹ רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן כְּאַסֵּימוֹן. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן בְּמַטְבֵּעַ שֶׁלְמְלָכִים הָרִאשׁוֹנִים 4a (נֵימַר) אִם הָיָה יוֹצֵא עַל גַּב צוּרָתוֹ מְחַלֵּל. וְאִם לָאו אֵינוֹ מְחַלֵּל. מַטְבֵּעַ שַׁמָּרַד כְּגוֹן בַּר כּוֹזִיבָא אֵינוֹ מְחַלֵּל. הָיוּ לוֹ מָעוֹת שֶּׁלְסַכָּנָה אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי אִימִּי אָמַר יוֹלִיךְ הֲנָייָה לְיַם הַמֶּלַח. הָיוּ לוֹ מָעוֹת שֶׁל דיסגנים. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ מְחַלְלָן כְּדֶרֶךְ שֶׁהֵן יָפִן אֵצֶל הַתֵּירְמִסָּר. בִּיקֵּשׁ לְהוֹצִיאָן מְחַלְלָן כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא מְחַלֵּל עֲלֵיהֶן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מטבע שנפסל והמלכות מקבלתו. כגון שנפסל במדינה זו ובמדינה אחרת של אותה מלכות מקבלין אותו שלא פסלה המלכות בעצמו פליגי ביה ר' יוסי ור' חייה בשם ר' יונתן דמר אמר דכך קיבלה מיניה שהוא כאסימון ואין מחללין עליו לפי שבמדינה זו שעומד בה נפסל הוא ומר אמר דקיבלה מר' יונתן דדינו כמטבע של מלכים הראשונים דתני בתוספתא בפ''ק מטבע היוצא בשם מלכים הראשונים מחללין אותו עליהן וטעמא דאף על פי כן יוצא הוא כאן דלפעמים אין מקפידין ויכול להוציאו במדינה אחרת שמקבלין אותו שם:
נימר. וקאמר הש''ס דלענין דינא נימא דהכי הוא שאם היה יוצא כאן ע''ג צורתו כדפרישית שאם אין מקפידין על כך ויש שמקבלין אותו ומביאין במדינה האחרת שלוקחין אותו מחלל עליו ואם לאו אינו מחלל:
מטבע שמרד. שיצאה מהמורד במלכות כגון בן כוזיבא שמרד במלכות רומא אינו מחלל עליו שאינו אלא לפי שעה:
היו לו מעות של סכנה שהמלכיות מקפידות זו על זו שלא ישתמשו במטבע של מלכות אחרת והן מסוכנות לפי שמחפשין ובודקין אחריהן ואם חילל עליהן מהו וקאמר דאתא עובדא כי הא מקמי ר' אימי ואמר יוליך הנאה לים המלח לפי שלכתחלה אין מחללין עליהן והאי עובדא הוי שכבר חילל עליהן לפיכך צוה שיוליך אותן לים המלח הואיל וקרא עליהן שם מעות מעשר והמעשר עצמו אינו מחולל:
היו לו מעות של דיסכניס. שם המלך ובפ' אין עומדין בהלכה א' ר' יונה ור' יוסי עלון קומוי אדסקינס באנטוכיא ובעי אם יכול לחלל עליהן כאן על מעות של מלך אנטיכיא הואיל והן יוצאות שם וקאמר ר' יעקב מחלל עליהן כדרך שהן יפין אצל התורמסר כדלעיל ובאותו ערך שהן יפין אצלו כך הוא מחלל עליהן ואם אח''כ ביקש להוציאן ולקנות בהן בירושלים לאכילה מחללן כלומר מחשב לקנות בהן כדרך שחילל עליהן המעשר בתחילה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source